Miklos
« Je donne mon avis non comme bon mais comme mien. » — Michel de Montaigne

This blog is © Miklos. Do not copy, download or mirror the site or portions thereof, or else your ISP will be blocked. 

22 avril 2017

מאז ועד היום – חמישים שנה בחמישים (או פחות) שורות

Classé dans : Histoire — Miklos @ 9:36

תמונת מחזור כיתה י״ב, ביה״ס הריאלי העברי בחיפה, 1967

תמיד אהבתי מתמטיקה. אימי סיפרה שכבר בגיל חמש הייתי מסביר לה ענינים מסובכים (לאותו גיל) כמו הלוגיקה של מדידת הזמן. משנותי בריאלי – מכיתה ט‘ (לאחר שובי ארצה מצרפת) ועד י״ב – זכור לי מורה אחד בלבד לאותו מקצוע: שבתאי אונגרו, אותו חשבתי למעולה (בעוד שאחרים זוכרים אותו כמפלצת…), ושמשום-מה אינו מופיע בתמונת מחזורנו. כך שהיה ברור לי שעם גמר התיכון אכנס כעתודאי למחלקת מתמטיקה בטכניון.

כך היה. התעניינתי במיוחד בתורת המספרים, ויצא לי לשמוע הרצאות אורחים מפורסמים באותו תחום (במיוחד זכור לי פאול ארדש הדגול, שהגיע ארצה עם אימו…). תוך כדי לימודי, הצטרפתי למקהלת הטכניון בניצוחה של דליה אטלס, שגם ניהלה את התזמורת, ומהר הפכתי לעוזרה האדמיניסטרטיבי, ואף מידי פעם למתרגל לחלק מהקולות: מוזיקה היתה מרכזית לחיי כמו מתמטיקה – כנער למדתי לנגן בפסנתר, ונושא העבודה השנתית שלי בכיתה י״ב היה ״העוגב״.

לאחר קבלת תואר ראשון (1971) ותחילת תואר שני התגייסתי (1972). מכיון שלא הייתה אז תעסוקה בצה״ל למתמטיקאים, הוצבתי ביחידת מחשבים, תחום אותו שנאתי עד אז בשל מורה לא כ״כ מוצלח בקורס שניתן ב-1966 מחוץ לביה״ס. למזלי – היה לי הרבה מזל בחיים – בקורס ההסבה שנאלצי לעבור בצה״ל היה מורה כה מעולה – אמיר זלצר – שהתאהבתי במקצוע, והארכתי את שירות הקבע בלי היסוס כדי להמשיך בפיתוחים מעניינים וחדשניים.

לאחר כשבע וחצי שנים, הרגשתי בצורך לרכוש בסיס תיאורטי לאותו מקצוע. השתחררתי (1979) ויצאתי ללימודי תואר שלישי במדעי המחשב באוניברסיטת Cornell בארה״ב. הדבר התאפשר בין היתר תודות למורה מעולה בריאלי, אהרון שפנייר: בתחילת השנה בה לימד את כיתתנו אנגלית, הייתי כישלון מוחלט; בסופה, קראתי אנגלית באופן אובססיבי, בהנאה בלי גבול. כיום, השפה ו(חלק מ)תרבויותיה שגורות בפי כמו שתי שפות האם שלי.

התכוונתי לחזר ארצה עם קבלת התואר. אך יצא אחרת. תוך כדי לימודי ב-Cornell, יצא המנחה שלי לשנת שבתון (1981) ל-INRIA, מרכז מחקר מחשבים ידוע בפרוורי פריז, בליווי שלשת הסטודנטים שלו. והנה מצאתי את עצמי בעיר בה נולדתי וגדלתי (לסירוגין עם חיפה, לפי עבודת אבי בחברת האוניות הישראלית צים). מסתבר שאחיו של המנחה שלי, המלחין ריצרד טייטלבאום, בא לפריז לביצוע יצירה שלו. הוא סיפר לאחיו על מרכז למחקר מוזיקה ואקוסטיקה (IRCAM, שנוסד ע״י המלחין-המנצח פייר בולז), שאותו הלכתי לבקר. יצאתי משם עם שאיפה אחת: להתקבל שם לעבודה. מקום המשלב בצורה כה אינטימית שני תחומים חשובים לי – מוזיקה ומחשבים – הרי הוא כגן עדן עלי אדמות.

לקח לי שנתיים של ניסיונות שוא, עד שבאקראי נודע לי על משרה שהתפנתה. פניתי, רואינתי בטלפון, התקבלתי. עזבתי את ארה״ב לפני סיום התואר והגעתי לצרפת (1985). במשרתי הראשונה, פיתחתי מערכת הפעלה בזמן-אמת ששלטה בסינתסייזר שהומצא ב-IRCAM. מעט חודשים לאחר מכן, הוצע לי לנהל את מחלקת המחשבים של אותו מוסד, ובתקופה בה עבדתי בתפקיד זה יצא לי להשתתף בפועל בהכנסת האינטרנט (1988-1990) לא רק ל-IRCAM (שהיה אחד משלשת הארגונים הצרפתים הראשונים להתחבר לרשת) אלא גם למרכז פומפידו (בעיקר מוזיאון לאומנות בת זמננו, אבל לא רק) אליו IRCAM קשור, ולספריה הפומבית הגדולה שבמחיצתו. יצרתי אף את אתריהם הראשונים.

ב-1995, IRCAM הציע לי לנהל פרויקט בזק – ייסוד הספריה/ארכיון מולטימדיה, שילוב של חומר פיזי (נייר, הקלטות והסרטות, וכו‘) וספרתי. תוך כדי כך, התמחיתי בתחומי דיגיטציה ומערכות מידע, והקמתי את ראשוני הפורטלים לשמירה ולפרסום אונליין של נתונים תרבותיים (כתבים, פרטיטורות, תמונות, הקלטות, ווידאו…). הספריה נחנכה שנה לאחר מכן בהנהלתי, והתבקשתי להצטרף כיועץ למספר פרויקטים צרפתיים ובינלאומיים ובמיוחד ל-Europeana בו אני פעיל עד היום, ולהרצות ברחבי העולם בנושאי התמחותי (כולל באוניברסיטה העברית בירושלים). במקביל, בשל המיומנות שרכשתי מוקדם בטכנולוגיות אלה, פיתחתי אתרים שונים – במיוחד אחד (ב-1995 ועדין קיים) המהווה ספריה אונליין לכתבים הקשורים לשואה (כהמשך למעורבותי בלחימה בהכחשתה, פעילות אותה התחלתי בארה״ב ב-1984), וכן האתר הראשון בצרפתית להספקת מידע בנושא איידס (1994) אשר כתובתו הופיעה בזמנו על אתר ארגון הבריאות העולמי.

ב-2011 עזבתי את IRCAM. מאז ועד היום, המשכתי לעבוד באותו תחום כיועץ עצמאי, בעיקר בהמשך פיתוח הפורטל למוזיקה בת-זמננו בצרפת אותו המצאתי ב-2006 הנותן גישה לאקטואליה של כ-150 ארגונים ולמורשת של כ-40 מתוכם, אבל גם בפרויקטים אחרים, כגון סינכרון כתבי-יד של מוזיקת ימי הביניים עם הקלטות חדישות שלהם.

מגמה ריאלית, 1967

Bookmark and Share

Pas de commentaire »

Pas encore de commentaire.

Flux RSS des commentaires de cet article. TrackBack URI

Laisser un commentaire

XHTML: Vous pouvez utiliser ces balises : <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

The Blog of Miklos • Le blog de Miklos