Ode au croupion de poulet // Ode to the chicken rump // שיר הלל לאפון
Cliquer pour agrandir. Source : Whisk.
Ô tendre croupion, joyau caché,
Petit trésor si convoité !
Sous tes rondeurs à peine osées,
Tu fais frémir les palais rusés.
On feint souvent de t’ignorer,
Mais c’est pour mieux te savourer :
Gras délice, volupté brève,
Qui fait glousser l’âme sans trêve.
Honte légère, plaisir discret,
Qu’on saisit vite et qu’on se tait —
Qui l’eût cru ? Sous cette plume,
Se cache un roi qu’on déplume.
Ô croupion d’or, noble secret,
Tu es la gloire du poulet !
O tender morsel, secret delight,
A hidden gem out of plain sight!
Beneath your curves, so soft, so sly,
You make bold palates wink an eye.
We often feign to pass you by,
But snatch you quick — oh, sweet, oh sly!
Brief indulgence, golden tease,
A guilty bite that aims to please.
A quiet joy, a whispered thrill,
That nimble fingers chase at will —
Who would have guessed, beneath that plume,
A little king begins to bloom.
O golden prize, oh cherished bump,
You are the glory of the rump!
אוֹ אַפּוֹן, פִּנַּת זָהָב בַּתַּרְנְגוֹל,
מַעֲדַן נִסְתָּר בְּקְצֵה הַגּוּף הַכָּל.
זוֹעֵקִים רַבִּים לְכָתֵף וּלְשׁוֹק,
וְאַתָּה — שֶׁקֶט, פִּנָּה שֶׁאֵין לוֹ דּוֹק.
אֲבָל הַיּוֹדְעִים — אוֹי, הַמְעַטִּים,
יֵשׁ בְּךָ טַעַם שֶׁמֵּעֵבֶר לַחֲלוֹמִים.
פֶּרַח שׁוּמָנִי, נִמַּס כְּנְשִׁיקַת אוֹר,
פֶּרֶק זָעִיר, וּבְפִיו — אֲשֶׁר.
שָׁמַיִם פּוֹתְחִים דְּלָתוֹת בִּשְׁבִילְךָ,
רֵיחֶךָ עוֹלֶה כִּקְטוֹרֶת בְּמִשְׁכָּן.
הַמְּבִינִים טוֹעֲמִים, וְהַתָּמִים דּוֹחִים,
רַק בְּרוּכֵי הַטַּעַם לְךָ מַסְגִּירִים.
אַפוֹן, אַפוֹן, יְפֵה תּוֹאַר וְטוֹב טַעַם,
בְּשִׁירִי תַּעֲלֶה כְּעָנָן נָעִים.
הַמִּלִּים רוֹעֲדוֹת מִפְּנֵי גָּדוּלְךָ,
הֲלֹא אַתָּה — מַעֲדַן שֶׁל מַלְאָכִים.
— ChatGPT
